<h1>ארחות חיים הלכ' סעודה סימן ל"ד</h1>
<h2>דף ק:</h2>
בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו ואין האחד יכול לפטור את האחרים כמו בברכת המזון וברכת הלחם לפי שאין בית הבליעה פנוי פי' מתוך שהאוכלים אין מכוונים לבם לברכה שזה מברך לפי' אין יוצאין בה וצריך כל אחד לברך לעצמו. וי"א שמתוך שאין בית הבליעה פנוי אין יכולין לענות אמן בפה מלא וכתיב ימלא פי תהלתך ולפיכך אין יוצאין בה. והנכון שאין יכולין לענות אמן מפני הסכנה. וכן נראה מהירושלמי ששנינו כל אחד ואחד מברך שאין בית הבליע' פנוי, א"ר מונא הדא אמרה האי מאן דעטיש בגו מיכלא אסיר למימר ליה אסותא בגין סכנה. ומצאתי בשם רש"י ז"ל שאם אמר סברי מורי א' מברך לכלן וכן נמי כתוב במחזור דויטרי. והירושלמי וקצת רבני צרפת חולקין על זה. וברכת היין היא בפה"ג. וכתב הר"י הזקן שיין שלפני המזון פוטר אחר המזון לפי שיין שלפני המזון בא לשתות ושבתוך המזון בא לשרות ולעולם זה שבא לשתות פוטר הבא לשרות ולפיכך בשבתות וי"ט שאדם מקדש על היין קודם אכילה ומברך בפה"ג אינו צריך לברך על היין שבתוך המזון. ולא מבעיא יין של קידוש בלבד שאין קידוש אלא במקום סעודה ובדין הוא שיפטור יין שבתוך המזון אלא אפילו ברכת היין של הבדלה וכל זמן שישתה קודם המזון אחר שהסב לאכול יין שלפני המזון פוטר שבתוך המזון מהטעם שכתבנו וכ"כ הרשב"א ז"ל. וכתב עוד בא להם יין בתוך המזון אינו פוטר את שלאחר המזון ופירוש שלאחר המזון כגון הפסיק בשיחה ולאחר זמן מרובה צמא לשתות מחמת שיחה אבל לאחר אכילה מיד או לזמן מרובה בלא שיחה עדיין לשרות הוא בא ויין שבתוך המזון פוטרו וכן דעת הראב"ד ז"ל.
<h2>דף קא:</h2>
שינוי יין א"צ לברך כי אם בא להם יין אחר בתוך המזון אין צריך לברך עליו לפי שהראשון פוטרו שכלן מין א' הן. וה"ה לכל ברכת הנהנין שאם בירך על פרי א' והביאו לו עוד ממנו לא יברך עליו כל זמן שלא בירך ברכה שלאחריו. ואמרינן בירושלמי דברכות דה"מ כששני היינות או הפירו' חדשים או שניהם ישנים אבל אם הא' חדש והא' ישן צריך לברך בפה"ג דכשני מינין דמו וכ"כ התוס' מיהו הר"ם ז"ל כתב שאין צרי' אבל אם בא להם יין אחר בתוך המזון מברך הטוב והמטיב דכדאמרינן שינוי יין א"צ לברך פי' בפה"ג כיון שבירך על היין הראשון אבל הטוב והמטיב מברך ואפילו היה אותו היין גרוע מן הראשון מברכין עליו ברכה זו על ריבוי הטוב' וכ"כ הר"י והריא"ף ז"ל. והרמב"ם ז"ל כתב שאין מברכין אותה אא"כ הוא משונה במראה מן הראשון או הא' חדש והשני ישן או בהפך דלאו בחשיבותא תליא מילתא אלא בשינויא. וכתבו ז"ל שאין מברכין אותה אא"כ הוא מסב עם אחרים השותין אותו ונהנין עמו דהכי פי' הברכה הטוב לו והמטיב לאחרים אבל אם הוא לבדו יושב אינו מברך הטוב והמטיב שכך אמרו ז"ל (ברכ' נט:) קצבו [א"ה: בגמ' גריס קצרו] של דבר על שלו הוא אומר שהחיינו ועל שלו ושל אחרים אומר הטוב והמטיב. וכן נמי פסקו הר' מנחם בר' שלמה והר' יהודה בר אבא מארי ובעל השלחן. וי"א דכי אמרינן דמברך הטוב והמטיב דהא חייב לברך בפה"ג על כל כסא בין איכא שינויא בין ליכא שינויא משום דהוה כנמלך כיון שאין שם סעודה ולא קבע עצמו על היין הילכך אין כאן מקום להטוב והמטיב כ"מ. ובתוך המזון אין אחד יכול לפטור את חבירו מברכה זו לפי שאין בית הבליעה פנוי כ"ש לעיל. ורבני איברא היו נוהגי' שאחד פוטר את אחרים שאינו בא אלא לשמחה ובשביל אחרים ומסתברא טעמייהו כ"כ הר"י מקור' וכ"כ הר"ף וז"ל ואחד מברך לכלן ואפילו בתוך המזון ורבים נוהגים כן ובמחזור דויטרי כתב שאם אמר סברי מורי א' מברך לכלן ואפילו בפה"ג. ור' יחיאל כתב כיון דבתוך הסעודה הוא בא ואין בית הבליעה פנוי א"כ לענין הטוב והמטיב נמי כל אחד מברך לעצמו מידי דהוה אבפ"הג. וא"ת היכי שייך הטוב והמטיב י"ל כיון דשניהם נהנין מאותו דבר שייך ביה הטוב לו והמטיב לאחריני אע"ג דכל א' מברך לעצמו וראיה מההיא דאמרינן אמרו לו ילדה אשתך זכר מברך הטוב והמטיב לדידיה והמטיב לאחריני מי לא עסקינן דעומד רחוק מאשתו ואינה נפטרת מברכה זו שבירך הבעל לפי שאינו שומעתו וא"כ גם היא צריכה לברך לעצמה הטוב והמטיב אע"ג דכל אחד מברך לעצמו. והיכא שמתכוונין המסובין לפטור את עצמן מבפה"ג יש להסתפק אם יפטור אותם אם לאו ונראה דלא פלוג רבנן. ואם בא להם כמה יינות בתוך הסעודה צריך לברך על כל אחד ואחד כדאמרינן בגמרא רבי חנינא על כל חביתא וחביתא דהוה פתח מברך הטוב והמטיב. ופי' הבעל ההשלמה דמסתברא בשעת פתיחת החבית היה מברך הטוב והמטיב לפי שהיה נותן שבח והודאה לשם על שלא החמיץ יינו אבל שינוי יין לא היה כאן כלל עכ"ל. ולא כן פשט המנהג לברך אותו כי אם בשינוי יין. וכתב הראב"ד ז"ל דעל כל שינוי שיבא לו יברך הטוב והמטיב וכן אם בירך על הפת שפטר את הפרפרת פי' כל דבר שיבא עם הפת וי"מ פת צנומה בקערה מברך עליו הטוב והמטיב ודעת קצת הפוסקי' דדווקא על שינוי יין מברך הטוב והמטיב אבל על שינוי פת אינו מברך והטעם הוא לפי שהיין הוא ברצון השם ית' ואין הדבר מסור לבני אדם לעשותו טוב או רע תדע שכן הוא שהרי מחבית א' יצאו כמה חביות א' טוב וא' רע אבל הפת בידי אדם לעשות יפה או ההפך וע"כ אין הדין נותן להיות מברך על השינוי כיון שבירך על אותו שבתחלת העיסה. ויש חולקין על זה ואומרים שעל כל רבוי הטובה יברך הטוב והמטיב ואנו לא כן נהגנו. כתב הר"ם נ"ע שאם שותה יין חדש אחר ישן או ההפך אינו מברך הטוב והמטיב כי אם בפה"ג וכל ל' יום של תסיסתו נקרא חדש והגיה עליו הר"ף ז"ל שאין לחלוק כי אם לעולם מברכין הטוב והמטיב אפילו בגרוע רק שלא יהיה גרוע יותר מדאי. עוד כתב הר"ם נ"ע כשיכנס אדם לבית חבירו ויש לשם חבורות הרבה שאוכלין וכל אחד פושט לו כוסו מברך על כל אחד ואחד בפה"ג כי בכל פעם הוא נמלך.
